בניה חופשית ואלכימיה

 

ליאון זלדיס

​

 

ידוע לכולנו שבלשכות של בנאים אופרטיביים בימי הביניים היה נהוג טקס קבלה יחיד, כאשר נתקבל השוליה הרשום בספרי הלשכה (על כן הוא  נקרא Entered Apprentice  –  - שוליה רשום) כחבר בלשכה, כלומר הוא הופך ל-  Fellow  או  Fellow of the Craft.  

הטקס היחיד באותם הימים היה קצר ועד כמה שידוע לנו – הסתפק בקריאת החובות הקדומים של הבונים ואישורם בשבועת האח על ספר הקדוש של הנוצרים: The Bible  , אשר למרבה האירוניה, האחים ברובם לא היו מסוגלים לקרוא.

למרות עניות המקורות שעומדים לרשותנו על מבנה ופועלן של הלשכות באותה תקופה, כנראה שבסוף ימי הביניים החל תהליך הדרגתי בטקסים המאסוניים, של כניסת אלמנטים אזוטריים ופילוסופיים.

תהליך זה הושפע ואולי אף היה תוצאת-לווי של התפתחות הידע המדעי והטכנולוגי במאה 17 ו-18.

גורם נוסף היה העמקת ההתעניינות בספרים עתיקים של פילוסופים והוגי דעות יווניים, בכתבי-יד קבליסטיים, ובמיוחד הופעת התנועה של הורד והצלב – Rosecroix – לאחר פרסום ספרי הייסוד שלה בשנות 1613-14. אם כי בשני הספרים הראשונים הידועים בשמות ה-Fama וה- Confessio, אין עיסוק מפורש ברזי האזוטריקה, שנה לאחר מכן הופיע ספר נוסף בשם"החתונה האלכימית של קריסטיאן רוסנקרויץ" פרי עטו של Valentin Andrea  וזה, לאומתם, הנו ספר אלכימי-אזוטרי מובהק.

מרבית החוקרים סבורים שגם שני הספרים הראשונים נכתבו על-ידי אותו אדם.

עובדה נוספת שבא לחזק את הקשר בין הבנייה החופשית הספקולטיבית – כלומר, פילוסופית, עם האזוטריזם, הוא קטע קטן אך משמעותי מאוד בספר שהופיע בשנת 1638, כלומר 23 שנים בלבד אחרי הספרים שהזכרתי קודם, בספר הזה, The Muses Threnody. שהוא מעין מדריך לעיר פרת שבסקוטלנד, כתוב כדלקמן:

 

"For what we do presage is not in grosse,

For we be brethren of the Rosie Crosse,

We have the Mason word, and second sight,

Things for to come we can foretell aright."

​

​

"כי מה שאנו מנבאים אינו שגוי

כי אנו אחים של הורד והצלב:

לנו יש המילה של הבונה [כתוב MASON] וראיית העתיד,

מה שעומד לקרות, אנו יכולים לנבא נכונה."

         

          הבה ננתח את הטקסט. יש כאן קבוצת אנשים שקוראים לעצמם "אחים" והם שייכים לחוג אזוטרי של הורד והצלב. יש להם "מילה של בונה" – Mason's Word – זה לא רק אות או מילת מעבר, זאת מילת קסם, מילה שמעניקה להם כוח על-טבעי, כדי לראות את העתיד.

          לא יכולה להיות הוכחה טובה יותר לקיום יסודות מיסטיים כבר בתקופה מוקדמת כל כך של הבנייה החופשית.

          למרות זאת, בהמשך המאה ה-18 כאשר נוסחו הריטואלים המאסוניים הידועים לנו, התרחש פילוג רעיוני בין הטקסים הנהוגים בBritannia  לבין אלה שנוצרו בצרפת. אילו באנגליה, סקוטלנד ואירלנד הטקסים נעשו פשוטים יותר, ובהם מודגש הפן הדתי –  Deisty -  בצרפת ובעקבותיה ביתר הארצות באירופה, הטקסים המאסוניים התרבו, נעשו מסובכים והוכנסו בהם אלמנטים רבים של תורת הסתרים, אלכימיה ועוד. יתר על כן, ריבוי הטקסים – נקרא להם "דרגות" – הביא להקמת מסדרים או מערכות של דרגות שבסופו של דבר קיבלו צורה סדירה ומסודרת – משום כך השם "מסדר" – כמו למשל הנוסח הסקוטי הקדמון והמקובל.

          בזמן שבארצות דוברות אנגלית נכנסו הטקסים הנוספים – מעבר לשלושת הדרגות הראשונות - למסגרות שונות, כגון הקשת המלכותי – שאצלנו תורגם ל-היכל ארון הברית – וכן דרגות נוספות רבות ללא סדר או קשר ביניהם. באירופה הסתדרו הטקסים במסדרים כמו הסקוטי שכבר הזכרתי, וגם אגודות אחרות כגון נוסח Memphis, נוסח Misraim (שאחר-כך התאחדו בנוסח ממפיס-מצרים בן 95 דרגות), האילומינאטים ואחרים רבים. מכול אלה שרד עד ימינו רק הנוסח הסקוטי.

          בטקסים של הנוסח הסקוטי מורגש היטב ההשפעה של אלמנטים אלכימיים ואזוטריים אחרים.

          הטקס לקבלת חילוני למסדר מורכב משלושה שלבים, בהתאם לקידום האח בין הדרגה הראשונה לשנייה ולשלישית.

הטקס הראשון, טקס התחילות (Initiation) הנו שלב של טיהור האדם, כדי להסיר ממנו את החילוניות שלו. זה מקביל לשלב ה"Nigredo" בתהליך האלכימי, השלב השחור – זה מזכיר לנו את חדר ההרהורים.

השלב השני, טקס העברה לדרגה שנייה, שבנוסח הסקוטי נקרא "עליית המשכורת", הנו שלב של בשלות (Maturationׂ), דומה לשלבים של Solve et Coagula בעבודה האלכימית, תמיסה וקרישה. ידוע גם בשם ה-Leukosis, ההלבנה.

השוליה (תלמיד) לומד בשלב זה ומתפתח מבחינה מאסונית. כאשר מסתיים השלב של לימוד והתבגרות מאסינית, החבר מוכן לשלב שלישי ואחרון בתהליך התחילות שלו.  

זה נקרא "התעלות" (Exaltation) והוא בעצם טקס של Sublimation, המראה בעברית, או במונחים אלכימיים שלב ה-  Iosis   - היאדום. אין להתעלם מהקשר לשפה העברית: אדום-אדמה-אדם - אידום. הסובלימציה של האדם מאפשר לו גישה ישירה לאלוהים, וזאת המטרה הנסתרת של העבודה האלכימית והן הקבליסטית.

          אמרתי שטקס התחילות הראשון רווי סמלים אלכימיים. הטקס מתחיל בחדר ההרהורים. חדר קטן, כולו שחור, כאילו המועמד נמצא בתוך האדמה, וזה שלב ראשון של טיהור החילוני, על-ידי האדמה.   

בחדר מוצא המועמד גולגולת, צלוחית של מלח, צלוחית שנייה של גופרית ועל הקיר ציור של תרנגול, המקודש לאל Hermes-Mercury . כלומר, בחדר נמצאים כל שלושת היסודיות האלכימיים: גופרית, כספית ומלח.

          על הקיר יש גם מספר שלטים. אני מתמקד רק באחד: כתובה בו מילה אחת בלבד: VITRIOL. זה שם עתיק למלחים שונים של חומצה גופריתנית, אך היא בעצם משהו אחר, נוטריקון של משפט הבא:

 VISITA INTERIORE TERRA RECTIFICANDO INVENIES OCULTUM LAPIDEM,

כלומר, תבקר בתוך האדמה ועל-ידי טיהור תמצא את האבן הנסתרת.

          מהי האבן הנסתרת? יש חילוקי דעות על זה. יכול להיות האבן הפילוסופית המסוגלת להעניק חיי נצח ולהפוך מתכת זולה לזהב, או אולי זה הנשמה של בן אדם, או אולי זאת רוח אלוהית. בכל אופן, זאת אימרה חשובה באלכימיה והיא מופיעה במספר רב של כתבי יד וציורים אלכימיים.

אחר-כך מסירים מהחילוני את כל דברי המתכת שיש לו, וכל דברי ערך, כולל שטרות הכסף שנקראים "מתכות" באופן סמלי. שוב, המטרה היא ברורה, להסיר את האלמנטים אשר יכולים להפריע לתהליך הטיהור האלכימי, ה- Solve et Coagula – להמיס ולהקריש.

          מדוע נחשבת המתכת כגורם שלילי? מכיוון שמוצאים אותה בכוח מתוך האדמה, זה כאילו אונס של אם האדמה, האלה הראשונה בכול התרבויות פרימיטיביות.  

לאחר מכן, בהמשך הטקס, המועמד עובר טיהור על-ידי אוויר, מים ואש. כלומר, הוא מטוהר על-ידי כל ארבעת היסודות של המדע העתיק.

האח עכשיו חבר בונה חופשי והוא ניגש ללימודים, בהם הוא חייב לפנות לכול הכיוונים –  וזה ההסבר לתנועות המשונות של צעדיו בכניסה להיכל המסוני (אני מזכיר – מדובר על הנוסח הסקוטי):  הוא צועד קדימה, דרומה, צפונה. רק מערבה אינו פונה, כי הוא בא משם, ואין לחזור אחורה.

ואז האח, כבר חבר – רע במסדר, מגיע לשלב השלישי בתחילות שלו. הרוממות הפיזית והרוחנית. אינני יכול להיכנס לפרטי הטקס, אבל כאשר רב האומנים (נשיא הלשכה) מרים את האח הוא אוחז אותו ביד אחת וביד השנייה הוא דוחה את הבאים אחריו. כי בשערי השמיים נכנסים אחד אחד, איש איש, לא בקבוצה.

נשמתו של האח טהורה עתה לגמרי, ומשימתו להגשים את שאיפתו לעילוי רוחני ולא פחות חשוב, להוות דוגמה לאחרים כדי שילכו בעקבותיו.

מילה אחרונה לגבי העבודה האלכימית. בעוד שבכימיה, פיזיקה וכ' המקום והשעה אינם רלוונטיים לביצוע הניסוי, באלכימיה הם חלק אינטגראלי של הפעולה. יתר על כן, בעבודה האלכימית מעורבים הן חומר הניסוי והן המבצע עצמו. בדומה לסופר סת"ם, שמטהר את עצמו לפני שהוא יושב לכתיבת ספר תורה, כך גם האלכימיסט חייב להיות טהור על-מנת להצליח במשימתו. זה גם מסביר את תהליך הקידושים בנוסח הסקוטי, כאשר המועמד עובר ארבעה שלבי טיהור לפני שהוא מתאים לראות את האור המסוני ולהפוך לבונה חופשי.