לשכת השלמות "אוניון פראטרנל" מס' 10

 

ליאון זלדיס

 

          בתחילת שנות ה-80 שלוש לשכות דוברות ספרדית פעלו בארץ בחסות הלשכה הגדולה למדינת ישראל: לשכת "לה פרטרנידד" מס' 62 בתל-אביב, לשכת "לה אספראנסה" מס' 72 בחיפה ולשכת "תיאודור הרצל" מס' 75 ברעננה, כולן לשכות מצליחות שכללו אחים צמאים להעמיק בדיונים פילוסופיים והיסטוריים, עוסקים במחקר וכתיבה. הוברר אז שהיה צורך להקים לשכת שלמות שתעבוד בשפה הספרדית, מכיוון שאחים רבים לא שלטו בשפות אחרות ברמה מספקת ומסיבה זו לא הצטרפו ללשכות שלמות.

          לאחר שיח בין האחים, התארגנה קבוצה וביום 3 ביוני 1985, אחד-עשר אחים הגישו בקשה להקמת לשכת שלמות דוברת ספרדית שתיקרה "סימון בוליבר", לזכר המנהיג הדרום-אמריקאי, מאסון בדרגה °33, שנילחם למען עצמאותן של וונצואלה, קולומביה, אקוודור, פרו ובוליביה (שמה של בוליביה מבוסס על שמו).

          הבקשה, חתומה על-ידי האים ליאון זלדיס, יצחק מיסיסטראנו, מארקוס וואסרמן, אליאס שאול, גבי פטילון, יוסף קונטנטה, אליאס כצמן, סרחיו שקולניק, אברהם טיטלמן, טוביה גולדשטיין  ומארקו אשכנזי, הוגשה למפקח הגדול הריבוני, האח הנאור שלמה גרוס ולמזכיר הכללי הגדול, האח הנאור יוסף א. שלם (מי שלאחר מכן כיהן כמפקד גדול ריבוני). האחים הנאורים הללו הזמינו אז נציגי הקבוצה לבוא ולהסביר את טענותיהם לפני הועדה המנהלית של המועצה העליונה.

          כך היה והאחים ליאון זלדיס ויצחק מיסיסטראני הופיעו בפני הועדה המנהלית ותיארו הסיבות המצדיקות אישור הבקשה. מספר אחים נאורים הביאו הסתייגויות כאשר הם שמציינים את כישלונן בעבר של לשכות דוברות גרמנית ואנגלית,שנסגרו לאחר שנים מעטות. טענה אחרת הייתה החלשת לשכות שלמות קיימות, במיוחד לשכת "וריטס" דוברת צרפתית, שעמדה לאבד חלק מ אחיה.

          בתאריך 13 ביוני, ליאון זלדיס שלח מכתב נוסף למועצה העליונה, בצרוף רשימת נושאי המשרה המומלצים לקדנציה הראשונה וגם התחייבות לקבל על עצמו את ניהול הלשכה ולתרגם את ספרי העבודה מעברית לספרדית.

          תגובת המועצה העליונה הייתה שלילית. בתאריך 14 בנובמבר, המזכיר הכללי הגדול שלח מכתב קצר בו הוא הודיע כי לאחר דיונים בישיבות הועדה המנהלית בתאריכים 26 בספטמבר ו-13 בנובמבר, הוחלט לדחות את הבקשה. לא צוינו הנימוקים להחלטה, אך היה ברור שהנקודות שהוזכרו לעיל הכריעו את הדעות.

          למרות הסירוב, לא הרפו האחים את מאמציהם. פעם אחר פעם, באסיפות השונות של המסדר ניגשו לחברי הועד גדול וצייננו את שגשוג הבנייה החופשית באמריקה הלטינית, בניגוד למצב בארצות האנגלו-סקסיות, והרמה הגבוה של העבודות בלשכות דוברות ספרדית.

          לבסוף, בתאריך 18 בינואר 1986, מכתב נוסף של המזכיר הכללי הגדול בישר שהועד הגדול אישר את הקמת לשכת השלמות, בתנאי שלפחות 20 אחים סדירים יהיו המייסדים, שלא יתקבלו אחים נוספים השייכים ללשכות שלמות אחרות, ומספר תנאים אחרים.

          התעוררה בעיה בלתי צפויה אחרת בנוגע שם הלשכה. מספר אחים התנגדו לקחת דמות כמו בוליבר, כי הוא היה פעיל רק במספר מסוים של מדינות, ולא בכל אמריקה הלטינית. בסוף נבחר שם ניטראלי וזה השם הנוכחי: "אוניון פראטרנל", כלומר, אגוד של אחים - זה היה שם הלשכה הראשונה בשפה הספרדית בצ'ילה.

          בתאריך 6 במרץ נשלח מכתב למועצה העליונה עם שמם של 20 האחים המייסדים (בסדר הא-ב): אמאריליו ליאון, אשכנזי מארקו, גולדשטיין טוביה, ואסרמן מרקוס, זלדיס ליאון, זלוביץ מרטון, טיטלמן אברהם, כצמן אליאס, לאוטרמן אברהם, לוי ויטאלי, ליברכט ארנסטו, מיסיסטראנו יצחק, מרקוס אירוינג, מרקלביץ אברהם, סלמה יצחק, פטילון גבי, פלקון אלכס, קונטנטה יוסף, שאול אליאס  ושקולניק סרחיו.

          האחים הנאורים דרגה °33 שלמה גרוס, יוסף א. שלם ואוסקר שלם-כזס, וכן האח יהושע הררי, °32 (מזכיר גדול בלשכה הגדולה) מונו מייסדי כבוד של הלשכה.

          ביום א' 11 במאי 1986 הוערך טקס ייסוד הלשכה וקידושי נושאי המשרה הראשונים. רק שבוע לאחר מכן, ביום 18 במאי, הוגשה למועצה העליונה רשימת שמונה מועמדים ראשונים להעלאה לדרגה °4 : ברגר טיבור, ברלינרבלאו ראובן, ברוידו יצחק, בזורה צבי, קארף איגנסיו, דובובסקי יצחק, גולדמן אורי והיינס ולנטין, ובעוד חודש נוספו עוד ארבעה אחים: לדסמה וואלטר, טייבלום אנריקה, לוין נלסון וושלר ארמין. הם הועלו לדרגה °4 באסיפות יוני ויולי.

          מראשיתה, קוים בלשכה מנהג להכין מראש תכנית עבודה לשנה שלמה. הנה תכנית העבודה לשנה הראשונה, שהכין האח ליאון זלדיס, רב-אומן אדיר בשילוש הראשון:

          יוני 1986 – ליאון זלדיס: "מבנה הבניה החופשית בארץ"

          יולי – ארנסטו ליברכט: "הבניה החופשית והאישה"

          אוקטובר – יוסף קונטנטה: "הבניה החופשית והחינוך"

          נובמבר – מארקוס ואסרמן: "בניה חופשית ודת"

          דצמבר – סרחיו שקולניק: "בניה חופשית וצדרה"

          ינואר 1987 – ליאון זלדיס: "בניה חופשית ופוליטיקה"

          פברואר – אברהם טיטלמן: "בניה חופשית ופרסום"

          מרס – יצחק מיסיסטראנו: "אויבי הבניה החופשית"

          אפריל – טוביה גולדשטיין: "חוקת הלשכה הגדולה למדינת                                ישראל"

          מאי – אליאס שאול: "פרספקטיבות לפעילות מסונית"

 

          ב-2 במרס 1987 הועלו לדרגת אמני הסתרים האחים יצחק אלזרדל, משה ברברס, אברהם ג'ניס, יוהן גולדוסר, נלסון הלגוא ופריץ לוי. 

          בינואר 1988 האח ראובן ברלינרבלאו הקריא הרצאה על תולדות הטמפלרים.

          ב-21 מרס 1988 הועלו לדרגה °4 האחים אברהם לצ'ין, שאול מזורסקי, יוסף נחום, אלפרדו שניידר ופליקס סנרמן.

          ב-16 מאי באותה שנה קודש יצחק מיסיסטראנו כרב-אומן אדיר  בשילוש השני. ליאון זלדיס הקריא עבודה על "מקורות הנוסח הסקוטי הקדמון והמקובל".

          בהמשך עבודת הלשכה, הוקראו עבודות רבות. הנה לקט מצומצם שלהן:

          אליאס שאול: "משימת הבניה החופשית"

          ראובן ברלינרבלאו: "בניה חופשית וטכנולוגיה"

          יצחק ברוידו: "החסד"

          ארנסטו ליברכט: ?היכל שלמה והשפעתו על המסורת המסוני"

         

          ב-8 ינואר 1990 קודש האח סרחיו שקולניק כרב-אמן אדיר בשילוש השלישי של הלשכה. בזמן כהונתו הוגשו ללשכה עבודות רבות כגון "משיחיות ובניתחופשית מאת האח ארמין ושלר, ,וולטייר והיחס ליהודים" מאת שמואל קפלן.

          רב-אמנים אדירים בשילוש הבאים היו האחים:

          יצחק דובובסקי – 1992-93

          אברהם מרקלביץ' – 1994-95

          צבי בזורה – 1996-97

          יוהן גולדוסר – 1998-99

          משה ברברס – 1999-2001

          יעקב זינגמן – 2001-03

          סנטיאגו ריכטר – 2003-04

          שמואל קפלן – 2004-06

 

          בין העבודות הרבות שהוקראו בשנים הללו יש לציין את הבעות:

          ליאון זלדיס:         "הדרגה ה-°33"

          צבי בזורה:            "אגדות מסוניות"

          שמואל קפלן:        "קבלה ובניה חופשית"

          ולנטין היינס:        "המפתח – הסודיות המסונית – השקט"

          יוסף שלושר:         "תולדות – פוליטיקה – דת"

          נחום פרל:              "הרב-בונה הפנימי"

           אברהם טיטלמן:  "בניה חופשית – פוליטיקה – דת"

          יעקב זינגמן:          "כח ואי-סובלנות – "אנקויזיציה"

          סרחיו שקולניק:   "אחד ושתיים מרכיבים שלוש"

          יוהן גולדוסר:        "המים בדת ובמיתולוגיה"

          מאיר הברמן:        "ניתוח ספרותי של 'מרטין פיארו' " (יצירת                                                   מופת בספרות ארגנטינה)

          יצחק דובובסקי:   "מחשבות על מסדרנו במאה ה-21"

          משה ברברס:         "מסתורי החיים"

          יוסף שלוסר:         "לא רק דרגות – תולדות הנוסח הסקוטי                                                ועתידו"      

          ליאון כץ:               "האיסיים"

          יוסף נחום:            "אזוטריות ורציונליזם"

          חורחה זינגמן:       "מיתוסים, דתות ומספרים"

          גיורגיוס סובטזיס:                    "המיתולוגיה היוונית"

          צבי בקייר:            "השואה – כולנו היינו שם"

          ולנטין היינס:        "האש כסמל"

          יוסף שלוסר:         "ההיגיון בסמליות"

          ראובן רחוביצקי:  "משפט דרייפוס"

          גיורגיוס סובטזיס:                    "המצפון"

          שמואל קפלן:        "רע ורוע"

          ארמין ושלר:         "חיים את העבר – יש לנו עתיד?"

          יוסף סחפרפל:       "אגדת חירם והסדירות המסונית"

          אלי איתן:              "אלוהים"

          חיים הילל:            "הישארות הנפש"

          יוסף שלוסר:         "ORDO AB CHAO"

          ליאון זלדיס:         "תולדות הקמת המועצה העליונה בישראל"

          סנטיאגו ריכטר:    "לשכת השלמות – חשיבותה"

          חוסה לואיס נחנסון:       "מוות ותחיה"

          ראובן פרשל:         "אגדת המלך שלמה וחירם אבי"

          ראובן רחוביצקי:  "גריבלדי" (בונה חופשי פעיל במלחמת                                                    העצמאות של איטליה)

          סנטיאגו ריכטר:    "המראה"

          חוסה לץ נחנסון:   "המשיכה והסכנה של הגנוסיס"

          סנון ואגון:             "הקונספירציה המסונית"

          אריה לזובסקי:     "חיתוך הזהב"

          ולנטין גכמן:          "הרמב'ם"

          יוסף קפל:              "החרב של הקיסר קונסטנטין"

          ישעיהו פירסטטר: "יואן וולפגנג גטה"

          שמואל גבאי:         "תחילת הבניה החופשית באמריקה הלטינית"

 

          כמובן, כמשך השנים הצטרפות אחים רבים ללשכה ונערכו טקסים בדרגות °7 ו-°14 בהתאם לצורך.

          אחי לשכת השלמות "אוניון פרטרנל" יזמו את הקמת היכל אוהל מועד שושנת הרודים "איגואלדד" מס' 3 העובד בספרדית.

         

ליאון זלדיס, °33

9.5.2007